מה גורם לחורים בשיניים, ואיך לא מאפשרים להם להגיע לטיפול שורש?

מחלת העששת (חורים בשיניים) נגרמת כתוצאה משילוב בין נוכחות חיידקים וסוכר בפה. ניתן למנוע אותה באמצעות היגיינה טובה, אך אם נוצר חור - יש לסתום אותו בהקדם. עששת השיניים היא מחלה זיהומית כרונית ממנה סובלים אנשים רבים. כמעט כל אחד מאיתנו נזקק בשלב זה או אחר של חייו לביקור אצל רופא השיניים עקב כאבים שהופיעו בתגובה לשתיית מים קרים או אכילת מתוק. כולנו זוכרים את הרגע בו רופא השיניים הסתכל עלינו בעצב והודיע: "יש לך חור בשן!". מדוע זה קורה? עששת נגרמת משילוב של הצטברות חיידקים ונוכחות סוכרים בפה, לאורך זמן. כאשר אנחנו לא מקפידים על צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי ביניהן, או עושים זאת באופן לא יעיל, אנו מאפשרים לרובד החיידקי להצטבר על-גבי השיניים והלשון. אם, בנוסף, אנו אוכלים מאכלים מתוקים או דביקים, שאריות האוכל נשארות על השיניים ומשמשות מקור מזון לחיידקים, שצורכים את הסוכר ומפרישים חומצה. כאן, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא הרוק, שמסוגל לשטוף את הפה מן החיידקים – אך מרביתנו לא שותים מספיק מים ו"מנשנשים" בין הארוחות, ובכך מונעים מהרוק לבצע את תפקידו. החומצה, אותה מפרישים החיידקים, גורמת לריכוך חומר השן הקשה. אם התהליך נמשך לאורך זמן, נוצרים בשיניים "חורים" של ממש. בהתחלה לא נרגיש את החורים, אך ככל שיעבור הזמן והחור יעמיק – נתחיל לחוש בכאבים בתגובה למזון מתוק, לקור, ולבסוף גם כאבים שמופיעים ללא שום גירוי חיצוני. לצערנו, רבים מאיתנו יגיעו לרופא השיניים רק אחרי הופעת הכאבים, כך שהנגע שיימצא בשן כבר יהיה עמוק למדי. על-מנת לאבחן את מחלת העששת, רופא השיניים יבדוק את חלל הפה וימשש את משטחי השיניים באמצעות מחדר (זונדה). בנוסף, יבוצעו מספר צילומי רנטגן על-מנת לאבחן את החורים באזורים שלא ניתן לראות בראייה ישירה – למשל, במשטחי המגע בין שיניים סמוכות, או מתחת לסתימות וכתרים ישנים. עם מציאת החור בשן, חשוב לטפל בו במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול, מפני שעם הזמן, החורים צפויים לגדול ולהעמיק, והעששת, בהיותה מחלה זיהומית, אף עשויה להתפשט לשיניים סמוכות. כיום, חומרים חדישים בצבע השן מאפשרים לבצע סתימות יפות, אסתטיות ומותאמות היטב לצבע השיניים, תוך הסרה מינימלית של חומר שן בריא. אם הנגע קטן מאוד ואין "חור" של ממש, רופא השיניים יכול להמליץ על שימוש בג'ל פלואוריד במרפאה ובבית, ועל שיפור ההיגיינה, על-מנת למנוע את התקדמות החור. גם במקרה הזה, מומלץ, כמובן, להגיע לבדיקות מעקב במרפאת השיניים פעם בחצי שנה, על-מנת "לתפוס" את החור ולסתום אותו בזמן, במידה שהפלואוריד לא יעזור. ולמרות זאת, במקרים רבים החור בשן יהיה עמוק עד כדי כך, שלא יהיה מנוס מלבצע בשן טיפול שורש. לעתים, נדע זאת כבר בשלב הבדיקה, בהסתכלות על צילומי הרנטגן; אך במקרים רבים, רק לאחר ניקוי השן מעששת והסרת חומר השן הנגוע, נוכל לראות חדירה של העששת לתוך החלל הפנימי של השן. במקרים אלה, כמעט תמיד, טיפול שורש הוא הדרך היחידה למנוע את המשך הכאבים ולהשאיר את השן בפה. אז איך משתלטים על העששת ומונעים את הידרדרותה? איך נמנעים מטיפול שורש? פשוט! תזונה נכונה – כדאי להמעיט במזון מתוק ודביק ושתייה מתוקה. ואם כבר אוכלים מתוקים – לאכול אותם בצמוד לארוחה ולא "לנשנש" בין הארוחות. יש לשתות הרבה מים, ומומלץ ללעוס מסטיק (ללא סוכר) לאחר הארוחות כדי לגרות את הפרשת הרוק. תחזוקה נכונה – יש לצחצח שיניים פעמיים ביום: אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. בנוסף, מומלץ להעביר חוט דנטלי בין השיניים ולהשתמש במי פה להשלמת הניקוי היומיומי. בדיקות ומעקב – אם מעולם לא היו לכם "חורים" בשיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם כבר סבלתם מחור או שבוצעו בשיניים טיפולים קודמים – יש להגיע לביקורת מדי חצי שנה.

משרד

-

טל: 03-6992223

פקס: 03-9193744

כתובת

-

הרקון 4, רמת גן

(מתחם הבורסה)

מחלת העששת (חורים בשיניים) נגרמת כתוצאה משילוב בין נוכחות חיידקים וסוכר בפה. ניתן למנוע אותה באמצעות היגיינה טובה, אך אם נוצר חור - יש לסתום אותו בהקדם. עששת השיניים היא מחלה זיהומית כרונית ממנה סובלים אנשים רבים. כמעט כל אחד מאיתנו נזקק בשלב זה או אחר של חייו לביקור אצל רופא השיניים עקב כאבים שהופיעו בתגובה לשתיית מים קרים או אכילת מתוק. כולנו זוכרים את הרגע בו רופא השיניים הסתכל עלינו בעצב והודיע: "יש לך חור בשן!". מדוע זה קורה? עששת נגרמת משילוב של הצטברות חיידקים ונוכחות סוכרים בפה, לאורך זמן. כאשר אנחנו לא מקפידים על צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי ביניהן, או עושים זאת באופן לא יעיל, אנו מאפשרים לרובד החיידקי להצטבר על-גבי השיניים והלשון. אם, בנוסף, אנו אוכלים מאכלים מתוקים או דביקים, שאריות האוכל נשארות על השיניים ומשמשות מקור מזון לחיידקים, שצורכים את הסוכר ומפרישים חומצה. כאן, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא הרוק, שמסוגל לשטוף את הפה מן החיידקים – אך מרביתנו לא שותים מספיק מים ו"מנשנשים" בין הארוחות, ובכך מונעים מהרוק לבצע את תפקידו. החומצה, אותה מפרישים החיידקים, גורמת לריכוך חומר השן הקשה. אם התהליך נמשך לאורך זמן, נוצרים בשיניים "חורים" של ממש. בהתחלה לא נרגיש את החורים, אך ככל שיעבור הזמן והחור יעמיק – נתחיל לחוש בכאבים בתגובה למזון מתוק, לקור, ולבסוף גם כאבים שמופיעים ללא שום גירוי חיצוני. לצערנו, רבים מאיתנו יגיעו לרופא השיניים רק אחרי הופעת הכאבים, כך שהנגע שיימצא בשן כבר יהיה עמוק למדי. על-מנת לאבחן את מחלת העששת, רופא השיניים יבדוק את חלל הפה וימשש את משטחי השיניים באמצעות מחדר (זונדה). בנוסף, יבוצעו מספר צילומי רנטגן על-מנת לאבחן את החורים באזורים שלא ניתן לראות בראייה ישירה – למשל, במשטחי המגע בין שיניים סמוכות, או מתחת לסתימות וכתרים ישנים. עם מציאת החור בשן, חשוב לטפל בו במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול, מפני שעם הזמן, החורים צפויים לגדול ולהעמיק, והעששת, בהיותה מחלה זיהומית, אף עשויה להתפשט לשיניים סמוכות. כיום, חומרים חדישים בצבע השן מאפשרים לבצע סתימות יפות, אסתטיות ומותאמות היטב לצבע השיניים, תוך הסרה מינימלית של חומר שן בריא. אם הנגע קטן מאוד ואין "חור" של ממש, רופא השיניים יכול להמליץ על שימוש בג'ל פלואוריד במרפאה ובבית, ועל שיפור ההיגיינה, על-מנת למנוע את התקדמות החור. גם במקרה הזה, מומלץ, כמובן, להגיע לבדיקות מעקב במרפאת השיניים פעם בחצי שנה, על-מנת "לתפוס" את החור ולסתום אותו בזמן, במידה שהפלואוריד לא יעזור. ולמרות זאת, במקרים רבים החור בשן יהיה עמוק עד כדי כך, שלא יהיה מנוס מלבצע בשן טיפול שורש. לעתים, נדע זאת כבר בשלב הבדיקה, בהסתכלות על צילומי הרנטגן; אך במקרים רבים, רק לאחר ניקוי השן מעששת והסרת חומר השן הנגוע, נוכל לראות חדירה של העששת לתוך החלל הפנימי של השן. במקרים אלה, כמעט תמיד, טיפול שורש הוא הדרך היחידה למנוע את המשך הכאבים ולהשאיר את השן בפה. אז איך משתלטים על העששת ומונעים את הידרדרותה? איך נמנעים מטיפול שורש? פשוט! תזונה נכונה – כדאי להמעיט במזון מתוק ודביק ושתייה מתוקה. ואם כבר אוכלים מתוקים – לאכול אותם בצמוד לארוחה ולא "לנשנש" בין הארוחות. יש לשתות הרבה מים, ומומלץ ללעוס מסטיק (ללא סוכר) לאחר הארוחות כדי לגרות את הפרשת הרוק. תחזוקה נכונה – יש לצחצח שיניים פעמיים ביום: אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. בנוסף, מומלץ להעביר חוט דנטלי בין השיניים ולהשתמש במי פה להשלמת הניקוי היומיומי. בדיקות ומעקב – אם מעולם לא היו לכם "חורים" בשיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם כבר סבלתם מחור או שבוצעו בשיניים טיפולים קודמים – יש להגיע לביקורת מדי חצי שנה.
מחלת העששת (חורים בשיניים) נגרמת כתוצאה משילוב בין נוכחות חיידקים וסוכר בפה. ניתן למנוע אותה באמצעות היגיינה טובה, אך אם נוצר חור - יש לסתום אותו בהקדם. עששת השיניים היא מחלה זיהומית כרונית ממנה סובלים אנשים רבים. כמעט כל אחד מאיתנו נזקק בשלב זה או אחר של חייו לביקור אצל רופא השיניים עקב כאבים שהופיעו בתגובה לשתיית מים קרים או אכילת מתוק. כולנו זוכרים את הרגע בו רופא השיניים הסתכל עלינו בעצב והודיע: "יש לך חור בשן!". מדוע זה קורה? עששת נגרמת משילוב של הצטברות חיידקים ונוכחות סוכרים בפה, לאורך זמן. כאשר אנחנו לא מקפידים על צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי ביניהן, או עושים זאת באופן לא יעיל, אנו מאפשרים לרובד החיידקי להצטבר על-גבי השיניים והלשון. אם, בנוסף, אנו אוכלים מאכלים מתוקים או דביקים, שאריות האוכל נשארות על השיניים ומשמשות מקור מזון לחיידקים, שצורכים את הסוכר ומפרישים חומצה. כאן, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא הרוק, שמסוגל לשטוף את הפה מן החיידקים – אך מרביתנו לא שותים מספיק מים ו"מנשנשים" בין הארוחות, ובכך מונעים מהרוק לבצע את תפקידו. החומצה, אותה מפרישים החיידקים, גורמת לריכוך חומר השן הקשה. אם התהליך נמשך לאורך זמן, נוצרים בשיניים "חורים" של ממש. בהתחלה לא נרגיש את החורים, אך ככל שיעבור הזמן והחור יעמיק – נתחיל לחוש בכאבים בתגובה למזון מתוק, לקור, ולבסוף גם כאבים שמופיעים ללא שום גירוי חיצוני. לצערנו, רבים מאיתנו יגיעו לרופא השיניים רק אחרי הופעת הכאבים, כך שהנגע שיימצא בשן כבר יהיה עמוק למדי. על-מנת לאבחן את מחלת העששת, רופא השיניים יבדוק את חלל הפה וימשש את משטחי השיניים באמצעות מחדר (זונדה). בנוסף, יבוצעו מספר צילומי רנטגן על-מנת לאבחן את החורים באזורים שלא ניתן לראות בראייה ישירה – למשל, במשטחי המגע בין שיניים סמוכות, או מתחת לסתימות וכתרים ישנים. עם מציאת החור בשן, חשוב לטפל בו במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול, מפני שעם הזמן, החורים צפויים לגדול ולהעמיק, והעששת, בהיותה מחלה זיהומית, אף עשויה להתפשט לשיניים סמוכות. כיום, חומרים חדישים בצבע השן מאפשרים לבצע סתימות יפות, אסתטיות ומותאמות היטב לצבע השיניים, תוך הסרה מינימלית של חומר שן בריא. אם הנגע קטן מאוד ואין "חור" של ממש, רופא השיניים יכול להמליץ על שימוש בג'ל פלואוריד במרפאה ובבית, ועל שיפור ההיגיינה, על-מנת למנוע את התקדמות החור. גם במקרה הזה, מומלץ, כמובן, להגיע לבדיקות מעקב במרפאת השיניים פעם בחצי שנה, על-מנת "לתפוס" את החור ולסתום אותו בזמן, במידה שהפלואוריד לא יעזור. ולמרות זאת, במקרים רבים החור בשן יהיה עמוק עד כדי כך, שלא יהיה מנוס מלבצע בשן טיפול שורש. לעתים, נדע זאת כבר בשלב הבדיקה, בהסתכלות על צילומי הרנטגן; אך במקרים רבים, רק לאחר ניקוי השן מעששת והסרת חומר השן הנגוע, נוכל לראות חדירה של העששת לתוך החלל הפנימי של השן. במקרים אלה, כמעט תמיד, טיפול שורש הוא הדרך היחידה למנוע את המשך הכאבים ולהשאיר את השן בפה. אז איך משתלטים על העששת ומונעים את הידרדרותה? איך נמנעים מטיפול שורש? פשוט! תזונה נכונה – כדאי להמעיט במזון מתוק ודביק ושתייה מתוקה. ואם כבר אוכלים מתוקים – לאכול אותם בצמוד לארוחה ולא "לנשנש" בין הארוחות. יש לשתות הרבה מים, ומומלץ ללעוס מסטיק (ללא סוכר) לאחר הארוחות כדי לגרות את הפרשת הרוק. תחזוקה נכונה – יש לצחצח שיניים פעמיים ביום: אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. בנוסף, מומלץ להעביר חוט דנטלי בין השיניים ולהשתמש במי פה להשלמת הניקוי היומיומי. בדיקות ומעקב – אם מעולם לא היו לכם "חורים" בשיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם כבר סבלתם מחור או שבוצעו בשיניים טיפולים קודמים – יש להגיע לביקורת מדי חצי שנה.
מחלת העששת (חורים בשיניים) נגרמת כתוצאה משילוב בין נוכחות חיידקים וסוכר בפה. ניתן למנוע אותה באמצעות היגיינה טובה, אך אם נוצר חור - יש לסתום אותו בהקדם. עששת השיניים היא מחלה זיהומית כרונית ממנה סובלים אנשים רבים. כמעט כל אחד מאיתנו נזקק בשלב זה או אחר של חייו לביקור אצל רופא השיניים עקב כאבים שהופיעו בתגובה לשתיית מים קרים או אכילת מתוק. כולנו זוכרים את הרגע בו רופא השיניים הסתכל עלינו בעצב והודיע: "יש לך חור בשן!". מדוע זה קורה? עששת נגרמת משילוב של הצטברות חיידקים ונוכחות סוכרים בפה, לאורך זמן. כאשר אנחנו לא מקפידים על צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי ביניהן, או עושים זאת באופן לא יעיל, אנו מאפשרים לרובד החיידקי להצטבר על-גבי השיניים והלשון. אם, בנוסף, אנו אוכלים מאכלים מתוקים או דביקים, שאריות האוכל נשארות על השיניים ומשמשות מקור מזון לחיידקים, שצורכים את הסוכר ומפרישים חומצה. כאן, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא הרוק, שמסוגל לשטוף את הפה מן החיידקים – אך מרביתנו לא שותים מספיק מים ו"מנשנשים" בין הארוחות, ובכך מונעים מהרוק לבצע את תפקידו. החומצה, אותה מפרישים החיידקים, גורמת לריכוך חומר השן הקשה. אם התהליך נמשך לאורך זמן, נוצרים בשיניים "חורים" של ממש. בהתחלה לא נרגיש את החורים, אך ככל שיעבור הזמן והחור יעמיק – נתחיל לחוש בכאבים בתגובה למזון מתוק, לקור, ולבסוף גם כאבים שמופיעים ללא שום גירוי חיצוני. לצערנו, רבים מאיתנו יגיעו לרופא השיניים רק אחרי הופעת הכאבים, כך שהנגע שיימצא בשן כבר יהיה עמוק למדי. על-מנת לאבחן את מחלת העששת, רופא השיניים יבדוק את חלל הפה וימשש את משטחי השיניים באמצעות מחדר (זונדה). בנוסף, יבוצעו מספר צילומי רנטגן על-מנת לאבחן את החורים באזורים שלא ניתן לראות בראייה ישירה – למשל, במשטחי המגע בין שיניים סמוכות, או מתחת לסתימות וכתרים ישנים. עם מציאת החור בשן, חשוב לטפל בו במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול, מפני שעם הזמן, החורים צפויים לגדול ולהעמיק, והעששת, בהיותה מחלה זיהומית, אף עשויה להתפשט לשיניים סמוכות. כיום, חומרים חדישים בצבע השן מאפשרים לבצע סתימות יפות, אסתטיות ומותאמות היטב לצבע השיניים, תוך הסרה מינימלית של חומר שן בריא. אם הנגע קטן מאוד ואין "חור" של ממש, רופא השיניים יכול להמליץ על שימוש בג'ל פלואוריד במרפאה ובבית, ועל שיפור ההיגיינה, על-מנת למנוע את התקדמות החור. גם במקרה הזה, מומלץ, כמובן, להגיע לבדיקות מעקב במרפאת השיניים פעם בחצי שנה, על-מנת "לתפוס" את החור ולסתום אותו בזמן, במידה שהפלואוריד לא יעזור. ולמרות זאת, במקרים רבים החור בשן יהיה עמוק עד כדי כך, שלא יהיה מנוס מלבצע בשן טיפול שורש. לעתים, נדע זאת כבר בשלב הבדיקה, בהסתכלות על צילומי הרנטגן; אך במקרים רבים, רק לאחר ניקוי השן מעששת והסרת חומר השן הנגוע, נוכל לראות חדירה של העששת לתוך החלל הפנימי של השן. במקרים אלה, כמעט תמיד, טיפול שורש הוא הדרך היחידה למנוע את המשך הכאבים ולהשאיר את השן בפה. אז איך משתלטים על העששת ומונעים את הידרדרותה? איך נמנעים מטיפול שורש? פשוט! תזונה נכונה – כדאי להמעיט במזון מתוק ודביק ושתייה מתוקה. ואם כבר אוכלים מתוקים – לאכול אותם בצמוד לארוחה ולא "לנשנש" בין הארוחות. יש לשתות הרבה מים, ומומלץ ללעוס מסטיק (ללא סוכר) לאחר הארוחות כדי לגרות את הפרשת הרוק. תחזוקה נכונה – יש לצחצח שיניים פעמיים ביום: אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. בנוסף, מומלץ להעביר חוט דנטלי בין השיניים ולהשתמש במי פה להשלמת הניקוי היומיומי. בדיקות ומעקב – אם מעולם לא היו לכם "חורים" בשיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם כבר סבלתם מחור או שבוצעו בשיניים טיפולים קודמים – יש להגיע לביקורת מדי חצי שנה.
מחלת העששת (חורים בשיניים) נגרמת כתוצאה משילוב בין נוכחות חיידקים וסוכר בפה. ניתן למנוע אותה באמצעות היגיינה טובה, אך אם נוצר חור - יש לסתום אותו בהקדם. עששת השיניים היא מחלה זיהומית כרונית ממנה סובלים אנשים רבים. כמעט כל אחד מאיתנו נזקק בשלב זה או אחר של חייו לביקור אצל רופא השיניים עקב כאבים שהופיעו בתגובה לשתיית מים קרים או אכילת מתוק. כולנו זוכרים את הרגע בו רופא השיניים הסתכל עלינו בעצב והודיע: "יש לך חור בשן!". מדוע זה קורה? עששת נגרמת משילוב של הצטברות חיידקים ונוכחות סוכרים בפה, לאורך זמן. כאשר אנחנו לא מקפידים על צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי ביניהן, או עושים זאת באופן לא יעיל, אנו מאפשרים לרובד החיידקי להצטבר על-גבי השיניים והלשון. אם, בנוסף, אנו אוכלים מאכלים מתוקים או דביקים, שאריות האוכל נשארות על השיניים ומשמשות מקור מזון לחיידקים, שצורכים את הסוכר ומפרישים חומצה. כאן, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא הרוק, שמסוגל לשטוף את הפה מן החיידקים – אך מרביתנו לא שותים מספיק מים ו"מנשנשים" בין הארוחות, ובכך מונעים מהרוק לבצע את תפקידו. החומצה, אותה מפרישים החיידקים, גורמת לריכוך חומר השן הקשה. אם התהליך נמשך לאורך זמן, נוצרים בשיניים "חורים" של ממש. בהתחלה לא נרגיש את החורים, אך ככל שיעבור הזמן והחור יעמיק – נתחיל לחוש בכאבים בתגובה למזון מתוק, לקור, ולבסוף גם כאבים שמופיעים ללא שום גירוי חיצוני. לצערנו, רבים מאיתנו יגיעו לרופא השיניים רק אחרי הופעת הכאבים, כך שהנגע שיימצא בשן כבר יהיה עמוק למדי. על-מנת לאבחן את מחלת העששת, רופא השיניים יבדוק את חלל הפה וימשש את משטחי השיניים באמצעות מחדר (זונדה). בנוסף, יבוצעו מספר צילומי רנטגן על-מנת לאבחן את החורים באזורים שלא ניתן לראות בראייה ישירה – למשל, במשטחי המגע בין שיניים סמוכות, או מתחת לסתימות וכתרים ישנים. עם מציאת החור בשן, חשוב לטפל בו במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול, מפני שעם הזמן, החורים צפויים לגדול ולהעמיק, והעששת, בהיותה מחלה זיהומית, אף עשויה להתפשט לשיניים סמוכות. כיום, חומרים חדישים בצבע השן מאפשרים לבצע סתימות יפות, אסתטיות ומותאמות היטב לצבע השיניים, תוך הסרה מינימלית של חומר שן בריא. אם הנגע קטן מאוד ואין "חור" של ממש, רופא השיניים יכול להמליץ על שימוש בג'ל פלואוריד במרפאה ובבית, ועל שיפור ההיגיינה, על-מנת למנוע את התקדמות החור. גם במקרה הזה, מומלץ, כמובן, להגיע לבדיקות מעקב במרפאת השיניים פעם בחצי שנה, על-מנת "לתפוס" את החור ולסתום אותו בזמן, במידה שהפלואוריד לא יעזור. ולמרות זאת, במקרים רבים החור בשן יהיה עמוק עד כדי כך, שלא יהיה מנוס מלבצע בשן טיפול שורש. לעתים, נדע זאת כבר בשלב הבדיקה, בהסתכלות על צילומי הרנטגן; אך במקרים רבים, רק לאחר ניקוי השן מעששת והסרת חומר השן הנגוע, נוכל לראות חדירה של העששת לתוך החלל הפנימי של השן. במקרים אלה, כמעט תמיד, טיפול שורש הוא הדרך היחידה למנוע את המשך הכאבים ולהשאיר את השן בפה. אז איך משתלטים על העששת ומונעים את הידרדרותה? איך נמנעים מטיפול שורש? פשוט! תזונה נכונה – כדאי להמעיט במזון מתוק ודביק ושתייה מתוקה. ואם כבר אוכלים מתוקים – לאכול אותם בצמוד לארוחה ולא "לנשנש" בין הארוחות. יש לשתות הרבה מים, ומומלץ ללעוס מסטיק (ללא סוכר) לאחר הארוחות כדי לגרות את הפרשת הרוק. תחזוקה נכונה – יש לצחצח שיניים פעמיים ביום: אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. בנוסף, מומלץ להעביר חוט דנטלי בין השיניים ולהשתמש במי פה להשלמת הניקוי היומיומי. בדיקות ומעקב – אם מעולם לא היו לכם "חורים" בשיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם כבר סבלתם מחור או שבוצעו בשיניים טיפולים קודמים – יש להגיע לביקורת מדי חצי שנה.
מחלת העששת (חורים בשיניים) נגרמת כתוצאה משילוב בין נוכחות חיידקים וסוכר בפה. ניתן למנוע אותה באמצעות היגיינה טובה, אך אם נוצר חור - יש לסתום אותו בהקדם. עששת השיניים היא מחלה זיהומית כרונית ממנה סובלים אנשים רבים. כמעט כל אחד מאיתנו נזקק בשלב זה או אחר של חייו לביקור אצל רופא השיניים עקב כאבים שהופיעו בתגובה לשתיית מים קרים או אכילת מתוק. כולנו זוכרים את הרגע בו רופא השיניים הסתכל עלינו בעצב והודיע: "יש לך חור בשן!". מדוע זה קורה? עששת נגרמת משילוב של הצטברות חיידקים ונוכחות סוכרים בפה, לאורך זמן. כאשר אנחנו לא מקפידים על צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי ביניהן, או עושים זאת באופן לא יעיל, אנו מאפשרים לרובד החיידקי להצטבר על-גבי השיניים והלשון. אם, בנוסף, אנו אוכלים מאכלים מתוקים או דביקים, שאריות האוכל נשארות על השיניים ומשמשות מקור מזון לחיידקים, שצורכים את הסוכר ומפרישים חומצה. כאן, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא הרוק, שמסוגל לשטוף את הפה מן החיידקים – אך מרביתנו לא שותים מספיק מים ו"מנשנשים" בין הארוחות, ובכך מונעים מהרוק לבצע את תפקידו. החומצה, אותה מפרישים החיידקים, גורמת לריכוך חומר השן הקשה. אם התהליך נמשך לאורך זמן, נוצרים בשיניים "חורים" של ממש. בהתחלה לא נרגיש את החורים, אך ככל שיעבור הזמן והחור יעמיק – נתחיל לחוש בכאבים בתגובה למזון מתוק, לקור, ולבסוף גם כאבים שמופיעים ללא שום גירוי חיצוני. לצערנו, רבים מאיתנו יגיעו לרופא השיניים רק אחרי הופעת הכאבים, כך שהנגע שיימצא בשן כבר יהיה עמוק למדי. על-מנת לאבחן את מחלת העששת, רופא השיניים יבדוק את חלל הפה וימשש את משטחי השיניים באמצעות מחדר (זונדה). בנוסף, יבוצעו מספר צילומי רנטגן על-מנת לאבחן את החורים באזורים שלא ניתן לראות בראייה ישירה – למשל, במשטחי המגע בין שיניים סמוכות, או מתחת לסתימות וכתרים ישנים. עם מציאת החור בשן, חשוב לטפל בו במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול, מפני שעם הזמן, החורים צפויים לגדול ולהעמיק, והעששת, בהיותה מחלה זיהומית, אף עשויה להתפשט לשיניים סמוכות. כיום, חומרים חדישים בצבע השן מאפשרים לבצע סתימות יפות, אסתטיות ומותאמות היטב לצבע השיניים, תוך הסרה מינימלית של חומר שן בריא. אם הנגע קטן מאוד ואין "חור" של ממש, רופא השיניים יכול להמליץ על שימוש בג'ל פלואוריד במרפאה ובבית, ועל שיפור ההיגיינה, על-מנת למנוע את התקדמות החור. גם במקרה הזה, מומלץ, כמובן, להגיע לבדיקות מעקב במרפאת השיניים פעם בחצי שנה, על-מנת "לתפוס" את החור ולסתום אותו בזמן, במידה שהפלואוריד לא יעזור. ולמרות זאת, במקרים רבים החור בשן יהיה עמוק עד כדי כך, שלא יהיה מנוס מלבצע בשן טיפול שורש. לעתים, נדע זאת כבר בשלב הבדיקה, בהסתכלות על צילומי הרנטגן; אך במקרים רבים, רק לאחר ניקוי השן מעששת והסרת חומר השן הנגוע, נוכל לראות חדירה של העששת לתוך החלל הפנימי של השן. במקרים אלה, כמעט תמיד, טיפול שורש הוא הדרך היחידה למנוע את המשך הכאבים ולהשאיר את השן בפה. אז איך משתלטים על העששת ומונעים את הידרדרותה? איך נמנעים מטיפול שורש? פשוט! תזונה נכונה – כדאי להמעיט במזון מתוק ודביק ושתייה מתוקה. ואם כבר אוכלים מתוקים – לאכול אותם בצמוד לארוחה ולא "לנשנש" בין הארוחות. יש לשתות הרבה מים, ומומלץ ללעוס מסטיק (ללא סוכר) לאחר הארוחות כדי לגרות את הפרשת הרוק. תחזוקה נכונה – יש לצחצח שיניים פעמיים ביום: אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. בנוסף, מומלץ להעביר חוט דנטלי בין השיניים ולהשתמש במי פה להשלמת הניקוי היומיומי. בדיקות ומעקב – אם מעולם לא היו לכם "חורים" בשיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם כבר סבלתם מחור או שבוצעו בשיניים טיפולים קודמים – יש להגיע לביקורת מדי חצי שנה.