הגיינת הפה

 

החיוך וחלל הפה הם כרטיס ביקור מרכזי בחברה המודרנית. בריאות חלל הפה מתבססת על ניקיון מכני יום יומי של הרקמות. לדוגמה: צחצוח מונע הצטברות של פלאק (רובד חיידקי) האחראי על המחלות העיקריות באזור חלל הפה: עששת ומחלות חניכיים.

 

עששת היא מחלה רב גורמית המתבטת בהרס רקמת השן הקשה כתוצאה מהפרשה של חומצה מחיידקים קריוגנים (מייצרי עששת) במהלך תהליך הגליקוליזה. במילים אחרות – רוב חיידקי, המצטבר על פני השן במהלך היום אינו מוסר בצחצוח יעיל מספק בית גידול פורה לחיידקי העששת.

 

מעבר לכך, הרוב מכיל בתוכו מיני חידקים רבים, שחלקם אחראיים על התפתחות דלקות החניכיים – מהדלקת הפשוטה (ג'ינג'יביטיס) ועד כדי דלקת חמורה, אשר מלווה בנסיגות חניכיים ופגיעה בעצם המאחזת של השיניים (פריודונטיטיס על סוגיו). מבחינה אסתטית – מחלות חניכיים מתבטאות בשינוי צבע החניכיים, החל מפס דק של חנייים אדומות בגבול עם השיניים ועד כדי נפיחויות נרחבות ודימומים ספונטאניים בזמן אכילה. כידוע, דווקא מחלת החניכיים היא הגורם מס' 1 לאיבוד שיניים.

 

תחזוקה שוטפת של חלל הפה ושיניים אינה מסתכמת רק ב"צחצוח פעמיים ביום", בהנחה שאנו רוצים לשמור על השיניים הטבעיות לאורך זמן, כמובן.

שמירה על הגיינת הפה מחולקת למספר רבדים, אשר לכל אחד מהם חשיבות נפרדת:

 

1. צחצוח שיניים מכאני. בבסיס התחזוקה נמצא הצחצוח – שימוש במברשת חשמלית או ידית על מנת להסיר בצורה מכאנית ישירה את עיקר הרובד החיידקי ממשטחי השן. לצחצוח חשיבות גבוהה ביותר בתהליך, ועם זאת זה השלב אותו נוטים לבצע בצורה שגויה – צחצוח לא יעיל כמעט שווה ערך לחוסר צחצוח כלל. הנקודות אליהן יש לשים לב הן: צחצוח של איזור המעבר בין השן לחניכיים, צחצוח של כלל משטחי השן החשופים, שימוש במברשת רכה ובטכניקת צחצוח אטראומטית. למשחה חשיבות משנית למעט מקרים חריגים – ניתן להסתפק בכל משחה המכילה פלואוריד.

 

2. שימוש בעזרי ניקוי בין-שיניים. על מנת לפצות על הגישה הלא מלאה של המברשת למשטחי השן חשוב לכלול בתהליך גם עזרי צחצוח נוספים כגון חוט דנטלי או קיסמים, על מנת לבצע הסרת רובד יעילה באיזורים הבין-שיניים. איזורים אלה לא נראים בצורה טובה לעין, ונוטים להיות מוזנחים. עם זאת דווקא המשטח הנ"ל הוא אחד מהמוקדים העיקריים להתפתחות עששת ודלקת חניכיים, גם בפיות הכי "מתוחזקים".

 

3. ביקורת תקופתית אצל שיננית. ביקור חצי שנתי-שנתי אצל השיננית לרוב האוכלוסייה מאפשר לבצע "איפוס" של מצב ההגיינה בצורה טובה, לסלק את הרובד שהתפספס בצחצוח בתקופה זו (והפך כבר לרובד עיקש או אבנית), לבצע ביקורת והערכה של מצב הבריאות של חלל הפה (לעיתים שינניות חדות עין וערניות אף יודעות לזהות איזורים החשודים להתפתחות עששת ולהפנות לרופא השיניים לביקורת) וטכניקות הצחצוח וכן להאיר את תשומת לב המטופל לנק' החולשה בתחזוקה הקבועה שלו. מטופלים, להם בוצעו טיפולים שיקומיים נרחבים הכוללים שתלים ו\או טיפולים אסתטיים כגון למינייטס, נוטים לסבול יותר ממחלות חניכיים ובהם התוצאות של מחלת חניכיים הרסניות יותר.

 

זאת עקב כך ששיניים שעברו טיפולי שורש ושיקומים וכן שתלים אינם נהנים מאותה רמת הגנה טבעית ע"י מערכת החיסונית בגוף כמו שיניים בריאות, כאשר שתלים נמצאים ברמת סיכון גבוהה במיוחד. על כן, במקרים אלה מומלץ לבצע טיפול תחזוקתי כל 3-4 חודשים, לעומת החצי שנה-שנה הרגילים.

 

4. צחצוח הלשון. הלשון הינה עוד איזור בחלל הפה שנוטה להשכח בהלך התחזקה היומיומית. עם זאת – הלשון לעיתים קרובות מכילה על פניה מצבור גדול מאד של חיידקים, אשר בין היתר עלולים להביא להופעת ריח רע (הליטוזיס).

 

5. אמצעים נוספים. שטיפות פה יומיות, WATER PICK ושיטות נוספות הן תוספת נחמדה אך לא הכרחית לתהליך השמירה על חלל הפה. מומלץ להשתמש בהן לשיפור תחושת הנקיון אך לא כתחליף לצחצוח ו\או לניקוי בין השיניים.

 

 

 

 

משרד

-

טל: 03-6992223

פקס: 03-9193744

כתובת

-

הרקון 4, רמת גן

(מתחם הבורסה)