איך מתגברים על פחד מטיפולי שיניים?

 

רופא שיניים... אצל חלקנו, עצם אזכור המושג גורם לצמרמורת ולעתים אף חלחלה ופחד ממשי. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שסובל מפחד מרופאי שיניים, "פוביה דנטלית", או מחרדה ממשית. לפי סקרים עדכניים, כ-15% מן האוכלוסייה סובלים מפוביה דנטלית במידה זו או אחרת. בעוד את הפחד ניתן, לרוב, להסביר ולמצוא את הגורם לו – פחד מאובדן שליטה, מכאב, מדקירות מחטים או ממבוכה - לחרדה דנטלית לרוב אין הסבר נקודתי, והיא עשויה לנבוע מאירוע טראומטי כלשהו שהתרחש בעבר לאדם החרדתי עצמו או לאחד מקרוביו. חשוב לזכור, כי הפה הוא מרחב אינטימי, וטיפול שיניים שנעשה בחוסר רגישות עשוי להתפרש כחדירה לא נעימה ואף טראומטית למרחב זה. מרבית המטופלים הסובלים מפחד מטיפול שיניים בכל זאת יגיעו בשלב מסוים לטיפול וידווחו לרופא השיניים על הפחד שהם חשים. לעומת, מטופלים הסובלים מחרדה של ממש יתקשו אפילו לחצות את מפתן הדלת של מרפאת השיניים, ולעתים יזדקקו לטיפול מכין על-מנת להתיישב על כיסא הטיפולים. הצעד הראשון להתמודדות עם פחד וחרדה נעוץ בהבנה שניתן להתמודד איתם ואף להתגבר עליהם בהצלחה. חשוב למצוא רופא שיניים מתאים, הרואה במטופל אדם שלם ומודע לקשר בין הגוף והנפש. מומלץ להגיע למרפאה לביקור היכרות, בתנאים נוחים ולא בסיטואציה טיפולים. מותר ואף רצוי לבקש להיפגש עם רופא השיניים וצוות המרפאה מחוץ לחדר הטיפולים – בחדר ההמתנה או במשרד. אל תתביישו לתאר ולשקף לרופא השיניים את הדאגות והפחדים שלכם מן הטיפול הצפוי. הרגישו כיצד הרופא מגיב, והאם יחסו אליכם חם, נעים וידידותי. תקשורת טובה ובגובה העיניים עם רופא השיניים וצוות המרפאה תגרום לכם להרגיש שאתם בידיים טובות ותפחית מתחושת הפחד. זכותכם להבין את הטיפול הצפוי לכם – אם אינכם מבינים, או תוהים לגבי טיפול מסוים, אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות. שאלו מהם אמצעי ההרגעה המקובלים במרפאה, ומצאו את אמצעי ההרגעה המתאים לכם ביותר. ביום הטיפול, הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני התור שנקבע לכם, על-מנת להפחית מן הלחץ, להירגע, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע. תוכלו להביא עמכם דיסק עם מוסיקה שאתם אוהבים ולבקש מן הצוות להשמיע אותו במהלך הטיפול. סכמו על סימן מוסכם להפסקת הטיפול במידה שהנכם מרגישים לא בנוח – בהרמת יד שמאל, למשל. מה קורה אם ההרגעה לא מספיקה? במקרים נדירים יחסית של חרדה קשה יותר שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הרגעה, קיימות מספר גישות מקובלות – שימוש בגז צחוק, הרגעה באמצעות תרופות, היפנוזה, טשטוש עמוק ובמקרים קיצוניים – טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. • גז הצחוק מתאים למטופלים בכל הגילאים הסובלים מחרדה ואי-נוחות בעת טיפול השיניים. הוא מעלה את סף הכאב, גורם לטיפול לעבור בקלות רבה יותר, ואינו דורש הכנה מוקדמת. יתרון נוסף שלו הוא התפוגגותו המהירה, מספר דקות לאחר תום הטיפול. סוג זה של טשטוש קרוי גם "טשטוש הכרתי". • היפנוזה יכולה לשמש לא רק להפגת חרדה ומצבי לחץ, אלא אפילו לשיכוך כאבים והפסקת שחיקת שיניים. אמנם היא יכולה לשמש תחליף לטיפול תרופתי, אך לשם ביצוע טיפול שיניים תחת היפנוזה נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל, ועל הרופא המהפנט להיות בעל רשיון מתאים ממשרד הבריאות. • טשטוש עמוק הוא השלב הבא, והוא נועד למצבי חרדה קשים שאינם ניתנים לפתרון על-ידי תרופות הרגעה, גז צחוק או היפנוזה. בטשטוש מסוג זה המטופל נמצא במצב הכרה ירוד המזכיר שינה, ונושם באופן עצמאי. • במקרים הקיצוניים ביותר, יהיה צורך בביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. טיפול זה יתבצע בחדר ניתוח, ובמהלכו המטופל מורדם ומונשם. ניתן לבצע טיפולים תחת טשטוש עמוק והרדמה כללית במרפאת שיניים רגילה, אך נדרש לצורך העניין ציוד ניטור מיוחד, ואת ההרדמה והטשטוש יבצע רופא מרדים. במרבית המקרים, הסברה נכונה ומעמיקה לפני הטיפול, עדינות, סבלנות ותקשורת טובה עם המטופל הם האמצעים הנדרשים לטיפול בפחד מפני רופאי שיניים, וזהו היחס לו זוכים במרפאתנו כלל המטופלים – אמיצים וחרדים כאחד.

משרד

-

טל: 03-6992223

פקס: 03-9193744

כתובת

-

הרקון 4, רמת גן

(מתחם הבורסה)

רופא שיניים... אצל חלקנו, עצם אזכור המושג גורם לצמרמורת ולעתים אף חלחלה ופחד ממשי. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שסובל מפחד מרופאי שיניים, "פוביה דנטלית", או מחרדה ממשית. לפי סקרים עדכניים, כ-15% מן האוכלוסייה סובלים מפוביה דנטלית במידה זו או אחרת. בעוד את הפחד ניתן, לרוב, להסביר ולמצוא את הגורם לו – פחד מאובדן שליטה, מכאב, מדקירות מחטים או ממבוכה - לחרדה דנטלית לרוב אין הסבר נקודתי, והיא עשויה לנבוע מאירוע טראומטי כלשהו שהתרחש בעבר לאדם החרדתי עצמו או לאחד מקרוביו. חשוב לזכור, כי הפה הוא מרחב אינטימי, וטיפול שיניים שנעשה בחוסר רגישות עשוי להתפרש כחדירה לא נעימה ואף טראומטית למרחב זה. מרבית המטופלים הסובלים מפחד מטיפול שיניים בכל זאת יגיעו בשלב מסוים לטיפול וידווחו לרופא השיניים על הפחד שהם חשים. לעומת, מטופלים הסובלים מחרדה של ממש יתקשו אפילו לחצות את מפתן הדלת של מרפאת השיניים, ולעתים יזדקקו לטיפול מכין על-מנת להתיישב על כיסא הטיפולים. הצעד הראשון להתמודדות עם פחד וחרדה נעוץ בהבנה שניתן להתמודד איתם ואף להתגבר עליהם בהצלחה. חשוב למצוא רופא שיניים מתאים, הרואה במטופל אדם שלם ומודע לקשר בין הגוף והנפש. מומלץ להגיע למרפאה לביקור היכרות, בתנאים נוחים ולא בסיטואציה טיפולים. מותר ואף רצוי לבקש להיפגש עם רופא השיניים וצוות המרפאה מחוץ לחדר הטיפולים – בחדר ההמתנה או במשרד. אל תתביישו לתאר ולשקף לרופא השיניים את הדאגות והפחדים שלכם מן הטיפול הצפוי. הרגישו כיצד הרופא מגיב, והאם יחסו אליכם חם, נעים וידידותי. תקשורת טובה ובגובה העיניים עם רופא השיניים וצוות המרפאה תגרום לכם להרגיש שאתם בידיים טובות ותפחית מתחושת הפחד. זכותכם להבין את הטיפול הצפוי לכם – אם אינכם מבינים, או תוהים לגבי טיפול מסוים, אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות. שאלו מהם אמצעי ההרגעה המקובלים במרפאה, ומצאו את אמצעי ההרגעה המתאים לכם ביותר. ביום הטיפול, הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני התור שנקבע לכם, על-מנת להפחית מן הלחץ, להירגע, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע. תוכלו להביא עמכם דיסק עם מוסיקה שאתם אוהבים ולבקש מן הצוות להשמיע אותו במהלך הטיפול. סכמו על סימן מוסכם להפסקת הטיפול במידה שהנכם מרגישים לא בנוח – בהרמת יד שמאל, למשל. מה קורה אם ההרגעה לא מספיקה? במקרים נדירים יחסית של חרדה קשה יותר שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הרגעה, קיימות מספר גישות מקובלות – שימוש בגז צחוק, הרגעה באמצעות תרופות, היפנוזה, טשטוש עמוק ובמקרים קיצוניים – טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. • גז הצחוק מתאים למטופלים בכל הגילאים הסובלים מחרדה ואי-נוחות בעת טיפול השיניים. הוא מעלה את סף הכאב, גורם לטיפול לעבור בקלות רבה יותר, ואינו דורש הכנה מוקדמת. יתרון נוסף שלו הוא התפוגגותו המהירה, מספר דקות לאחר תום הטיפול. סוג זה של טשטוש קרוי גם "טשטוש הכרתי". • היפנוזה יכולה לשמש לא רק להפגת חרדה ומצבי לחץ, אלא אפילו לשיכוך כאבים והפסקת שחיקת שיניים. אמנם היא יכולה לשמש תחליף לטיפול תרופתי, אך לשם ביצוע טיפול שיניים תחת היפנוזה נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל, ועל הרופא המהפנט להיות בעל רשיון מתאים ממשרד הבריאות. • טשטוש עמוק הוא השלב הבא, והוא נועד למצבי חרדה קשים שאינם ניתנים לפתרון על-ידי תרופות הרגעה, גז צחוק או היפנוזה. בטשטוש מסוג זה המטופל נמצא במצב הכרה ירוד המזכיר שינה, ונושם באופן עצמאי. • במקרים הקיצוניים ביותר, יהיה צורך בביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. טיפול זה יתבצע בחדר ניתוח, ובמהלכו המטופל מורדם ומונשם. ניתן לבצע טיפולים תחת טשטוש עמוק והרדמה כללית במרפאת שיניים רגילה, אך נדרש לצורך העניין ציוד ניטור מיוחד, ואת ההרדמה והטשטוש יבצע רופא מרדים. במרבית המקרים, הסברה נכונה ומעמיקה לפני הטיפול, עדינות, סבלנות ותקשורת טובה עם המטופל הם האמצעים הנדרשים לטיפול בפחד מפני רופאי שיניים, וזהו היחס לו זוכים במרפאתנו כלל המטופלים – אמיצים וחרדים כאחד.
רופא שיניים... אצל חלקנו, עצם אזכור המושג גורם לצמרמורת ולעתים אף חלחלה ופחד ממשי. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שסובל מפחד מרופאי שיניים, "פוביה דנטלית", או מחרדה ממשית. לפי סקרים עדכניים, כ-15% מן האוכלוסייה סובלים מפוביה דנטלית במידה זו או אחרת. בעוד את הפחד ניתן, לרוב, להסביר ולמצוא את הגורם לו – פחד מאובדן שליטה, מכאב, מדקירות מחטים או ממבוכה - לחרדה דנטלית לרוב אין הסבר נקודתי, והיא עשויה לנבוע מאירוע טראומטי כלשהו שהתרחש בעבר לאדם החרדתי עצמו או לאחד מקרוביו. חשוב לזכור, כי הפה הוא מרחב אינטימי, וטיפול שיניים שנעשה בחוסר רגישות עשוי להתפרש כחדירה לא נעימה ואף טראומטית למרחב זה. מרבית המטופלים הסובלים מפחד מטיפול שיניים בכל זאת יגיעו בשלב מסוים לטיפול וידווחו לרופא השיניים על הפחד שהם חשים. לעומת, מטופלים הסובלים מחרדה של ממש יתקשו אפילו לחצות את מפתן הדלת של מרפאת השיניים, ולעתים יזדקקו לטיפול מכין על-מנת להתיישב על כיסא הטיפולים. הצעד הראשון להתמודדות עם פחד וחרדה נעוץ בהבנה שניתן להתמודד איתם ואף להתגבר עליהם בהצלחה. חשוב למצוא רופא שיניים מתאים, הרואה במטופל אדם שלם ומודע לקשר בין הגוף והנפש. מומלץ להגיע למרפאה לביקור היכרות, בתנאים נוחים ולא בסיטואציה טיפולים. מותר ואף רצוי לבקש להיפגש עם רופא השיניים וצוות המרפאה מחוץ לחדר הטיפולים – בחדר ההמתנה או במשרד. אל תתביישו לתאר ולשקף לרופא השיניים את הדאגות והפחדים שלכם מן הטיפול הצפוי. הרגישו כיצד הרופא מגיב, והאם יחסו אליכם חם, נעים וידידותי. תקשורת טובה ובגובה העיניים עם רופא השיניים וצוות המרפאה תגרום לכם להרגיש שאתם בידיים טובות ותפחית מתחושת הפחד. זכותכם להבין את הטיפול הצפוי לכם – אם אינכם מבינים, או תוהים לגבי טיפול מסוים, אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות. שאלו מהם אמצעי ההרגעה המקובלים במרפאה, ומצאו את אמצעי ההרגעה המתאים לכם ביותר. ביום הטיפול, הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני התור שנקבע לכם, על-מנת להפחית מן הלחץ, להירגע, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע. תוכלו להביא עמכם דיסק עם מוסיקה שאתם אוהבים ולבקש מן הצוות להשמיע אותו במהלך הטיפול. סכמו על סימן מוסכם להפסקת הטיפול במידה שהנכם מרגישים לא בנוח – בהרמת יד שמאל, למשל. מה קורה אם ההרגעה לא מספיקה? במקרים נדירים יחסית של חרדה קשה יותר שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הרגעה, קיימות מספר גישות מקובלות – שימוש בגז צחוק, הרגעה באמצעות תרופות, היפנוזה, טשטוש עמוק ובמקרים קיצוניים – טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. • גז הצחוק מתאים למטופלים בכל הגילאים הסובלים מחרדה ואי-נוחות בעת טיפול השיניים. הוא מעלה את סף הכאב, גורם לטיפול לעבור בקלות רבה יותר, ואינו דורש הכנה מוקדמת. יתרון נוסף שלו הוא התפוגגותו המהירה, מספר דקות לאחר תום הטיפול. סוג זה של טשטוש קרוי גם "טשטוש הכרתי". • היפנוזה יכולה לשמש לא רק להפגת חרדה ומצבי לחץ, אלא אפילו לשיכוך כאבים והפסקת שחיקת שיניים. אמנם היא יכולה לשמש תחליף לטיפול תרופתי, אך לשם ביצוע טיפול שיניים תחת היפנוזה נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל, ועל הרופא המהפנט להיות בעל רשיון מתאים ממשרד הבריאות. • טשטוש עמוק הוא השלב הבא, והוא נועד למצבי חרדה קשים שאינם ניתנים לפתרון על-ידי תרופות הרגעה, גז צחוק או היפנוזה. בטשטוש מסוג זה המטופל נמצא במצב הכרה ירוד המזכיר שינה, ונושם באופן עצמאי. • במקרים הקיצוניים ביותר, יהיה צורך בביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. טיפול זה יתבצע בחדר ניתוח, ובמהלכו המטופל מורדם ומונשם. ניתן לבצע טיפולים תחת טשטוש עמוק והרדמה כללית במרפאת שיניים רגילה, אך נדרש לצורך העניין ציוד ניטור מיוחד, ואת ההרדמה והטשטוש יבצע רופא מרדים. במרבית המקרים, הסברה נכונה ומעמיקה לפני הטיפול, עדינות, סבלנות ותקשורת טובה עם המטופל הם האמצעים הנדרשים לטיפול בפחד מפני רופאי שיניים, וזהו היחס לו זוכים במרפאתנו כלל המטופלים – אמיצים וחרדים כאחד.
רופא שיניים... אצל חלקנו, עצם אזכור המושג גורם לצמרמורת ולעתים אף חלחלה ופחד ממשי. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שסובל מפחד מרופאי שיניים, "פוביה דנטלית", או מחרדה ממשית. לפי סקרים עדכניים, כ-15% מן האוכלוסייה סובלים מפוביה דנטלית במידה זו או אחרת. בעוד את הפחד ניתן, לרוב, להסביר ולמצוא את הגורם לו – פחד מאובדן שליטה, מכאב, מדקירות מחטים או ממבוכה - לחרדה דנטלית לרוב אין הסבר נקודתי, והיא עשויה לנבוע מאירוע טראומטי כלשהו שהתרחש בעבר לאדם החרדתי עצמו או לאחד מקרוביו. חשוב לזכור, כי הפה הוא מרחב אינטימי, וטיפול שיניים שנעשה בחוסר רגישות עשוי להתפרש כחדירה לא נעימה ואף טראומטית למרחב זה. מרבית המטופלים הסובלים מפחד מטיפול שיניים בכל זאת יגיעו בשלב מסוים לטיפול וידווחו לרופא השיניים על הפחד שהם חשים. לעומת, מטופלים הסובלים מחרדה של ממש יתקשו אפילו לחצות את מפתן הדלת של מרפאת השיניים, ולעתים יזדקקו לטיפול מכין על-מנת להתיישב על כיסא הטיפולים. הצעד הראשון להתמודדות עם פחד וחרדה נעוץ בהבנה שניתן להתמודד איתם ואף להתגבר עליהם בהצלחה. חשוב למצוא רופא שיניים מתאים, הרואה במטופל אדם שלם ומודע לקשר בין הגוף והנפש. מומלץ להגיע למרפאה לביקור היכרות, בתנאים נוחים ולא בסיטואציה טיפולים. מותר ואף רצוי לבקש להיפגש עם רופא השיניים וצוות המרפאה מחוץ לחדר הטיפולים – בחדר ההמתנה או במשרד. אל תתביישו לתאר ולשקף לרופא השיניים את הדאגות והפחדים שלכם מן הטיפול הצפוי. הרגישו כיצד הרופא מגיב, והאם יחסו אליכם חם, נעים וידידותי. תקשורת טובה ובגובה העיניים עם רופא השיניים וצוות המרפאה תגרום לכם להרגיש שאתם בידיים טובות ותפחית מתחושת הפחד. זכותכם להבין את הטיפול הצפוי לכם – אם אינכם מבינים, או תוהים לגבי טיפול מסוים, אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות. שאלו מהם אמצעי ההרגעה המקובלים במרפאה, ומצאו את אמצעי ההרגעה המתאים לכם ביותר. ביום הטיפול, הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני התור שנקבע לכם, על-מנת להפחית מן הלחץ, להירגע, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע. תוכלו להביא עמכם דיסק עם מוסיקה שאתם אוהבים ולבקש מן הצוות להשמיע אותו במהלך הטיפול. סכמו על סימן מוסכם להפסקת הטיפול במידה שהנכם מרגישים לא בנוח – בהרמת יד שמאל, למשל. מה קורה אם ההרגעה לא מספיקה? במקרים נדירים יחסית של חרדה קשה יותר שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הרגעה, קיימות מספר גישות מקובלות – שימוש בגז צחוק, הרגעה באמצעות תרופות, היפנוזה, טשטוש עמוק ובמקרים קיצוניים – טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. • גז הצחוק מתאים למטופלים בכל הגילאים הסובלים מחרדה ואי-נוחות בעת טיפול השיניים. הוא מעלה את סף הכאב, גורם לטיפול לעבור בקלות רבה יותר, ואינו דורש הכנה מוקדמת. יתרון נוסף שלו הוא התפוגגותו המהירה, מספר דקות לאחר תום הטיפול. סוג זה של טשטוש קרוי גם "טשטוש הכרתי". • היפנוזה יכולה לשמש לא רק להפגת חרדה ומצבי לחץ, אלא אפילו לשיכוך כאבים והפסקת שחיקת שיניים. אמנם היא יכולה לשמש תחליף לטיפול תרופתי, אך לשם ביצוע טיפול שיניים תחת היפנוזה נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל, ועל הרופא המהפנט להיות בעל רשיון מתאים ממשרד הבריאות. • טשטוש עמוק הוא השלב הבא, והוא נועד למצבי חרדה קשים שאינם ניתנים לפתרון על-ידי תרופות הרגעה, גז צחוק או היפנוזה. בטשטוש מסוג זה המטופל נמצא במצב הכרה ירוד המזכיר שינה, ונושם באופן עצמאי. • במקרים הקיצוניים ביותר, יהיה צורך בביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. טיפול זה יתבצע בחדר ניתוח, ובמהלכו המטופל מורדם ומונשם. ניתן לבצע טיפולים תחת טשטוש עמוק והרדמה כללית במרפאת שיניים רגילה, אך נדרש לצורך העניין ציוד ניטור מיוחד, ואת ההרדמה והטשטוש יבצע רופא מרדים. במרבית המקרים, הסברה נכונה ומעמיקה לפני הטיפול, עדינות, סבלנות ותקשורת טובה עם המטופל הם האמצעים הנדרשים לטיפול בפחד מפני רופאי שיניים, וזהו היחס לו זוכים במרפאתנו כלל המטופלים – אמיצים וחרדים כאחד.
רופא שיניים... אצל חלקנו, עצם אזכור המושג גורם לצמרמורת ולעתים אף חלחלה ופחד ממשי. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שסובל מפחד מרופאי שיניים, "פוביה דנטלית", או מחרדה ממשית. לפי סקרים עדכניים, כ-15% מן האוכלוסייה סובלים מפוביה דנטלית במידה זו או אחרת. בעוד את הפחד ניתן, לרוב, להסביר ולמצוא את הגורם לו – פחד מאובדן שליטה, מכאב, מדקירות מחטים או ממבוכה - לחרדה דנטלית לרוב אין הסבר נקודתי, והיא עשויה לנבוע מאירוע טראומטי כלשהו שהתרחש בעבר לאדם החרדתי עצמו או לאחד מקרוביו. חשוב לזכור, כי הפה הוא מרחב אינטימי, וטיפול שיניים שנעשה בחוסר רגישות עשוי להתפרש כחדירה לא נעימה ואף טראומטית למרחב זה. מרבית המטופלים הסובלים מפחד מטיפול שיניים בכל זאת יגיעו בשלב מסוים לטיפול וידווחו לרופא השיניים על הפחד שהם חשים. לעומת, מטופלים הסובלים מחרדה של ממש יתקשו אפילו לחצות את מפתן הדלת של מרפאת השיניים, ולעתים יזדקקו לטיפול מכין על-מנת להתיישב על כיסא הטיפולים. הצעד הראשון להתמודדות עם פחד וחרדה נעוץ בהבנה שניתן להתמודד איתם ואף להתגבר עליהם בהצלחה. חשוב למצוא רופא שיניים מתאים, הרואה במטופל אדם שלם ומודע לקשר בין הגוף והנפש. מומלץ להגיע למרפאה לביקור היכרות, בתנאים נוחים ולא בסיטואציה טיפולים. מותר ואף רצוי לבקש להיפגש עם רופא השיניים וצוות המרפאה מחוץ לחדר הטיפולים – בחדר ההמתנה או במשרד. אל תתביישו לתאר ולשקף לרופא השיניים את הדאגות והפחדים שלכם מן הטיפול הצפוי. הרגישו כיצד הרופא מגיב, והאם יחסו אליכם חם, נעים וידידותי. תקשורת טובה ובגובה העיניים עם רופא השיניים וצוות המרפאה תגרום לכם להרגיש שאתם בידיים טובות ותפחית מתחושת הפחד. זכותכם להבין את הטיפול הצפוי לכם – אם אינכם מבינים, או תוהים לגבי טיפול מסוים, אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות. שאלו מהם אמצעי ההרגעה המקובלים במרפאה, ומצאו את אמצעי ההרגעה המתאים לכם ביותר. ביום הטיפול, הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני התור שנקבע לכם, על-מנת להפחית מן הלחץ, להירגע, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע. תוכלו להביא עמכם דיסק עם מוסיקה שאתם אוהבים ולבקש מן הצוות להשמיע אותו במהלך הטיפול. סכמו על סימן מוסכם להפסקת הטיפול במידה שהנכם מרגישים לא בנוח – בהרמת יד שמאל, למשל. מה קורה אם ההרגעה לא מספיקה? במקרים נדירים יחסית של חרדה קשה יותר שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הרגעה, קיימות מספר גישות מקובלות – שימוש בגז צחוק, הרגעה באמצעות תרופות, היפנוזה, טשטוש עמוק ובמקרים קיצוניים – טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. • גז הצחוק מתאים למטופלים בכל הגילאים הסובלים מחרדה ואי-נוחות בעת טיפול השיניים. הוא מעלה את סף הכאב, גורם לטיפול לעבור בקלות רבה יותר, ואינו דורש הכנה מוקדמת. יתרון נוסף שלו הוא התפוגגותו המהירה, מספר דקות לאחר תום הטיפול. סוג זה של טשטוש קרוי גם "טשטוש הכרתי". • היפנוזה יכולה לשמש לא רק להפגת חרדה ומצבי לחץ, אלא אפילו לשיכוך כאבים והפסקת שחיקת שיניים. אמנם היא יכולה לשמש תחליף לטיפול תרופתי, אך לשם ביצוע טיפול שיניים תחת היפנוזה נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל, ועל הרופא המהפנט להיות בעל רשיון מתאים ממשרד הבריאות. • טשטוש עמוק הוא השלב הבא, והוא נועד למצבי חרדה קשים שאינם ניתנים לפתרון על-ידי תרופות הרגעה, גז צחוק או היפנוזה. בטשטוש מסוג זה המטופל נמצא במצב הכרה ירוד המזכיר שינה, ונושם באופן עצמאי. • במקרים הקיצוניים ביותר, יהיה צורך בביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. טיפול זה יתבצע בחדר ניתוח, ובמהלכו המטופל מורדם ומונשם. ניתן לבצע טיפולים תחת טשטוש עמוק והרדמה כללית במרפאת שיניים רגילה, אך נדרש לצורך העניין ציוד ניטור מיוחד, ואת ההרדמה והטשטוש יבצע רופא מרדים. במרבית המקרים, הסברה נכונה ומעמיקה לפני הטיפול, עדינות, סבלנות ותקשורת טובה עם המטופל הם האמצעים הנדרשים לטיפול בפחד מפני רופאי שיניים, וזהו היחס לו זוכים במרפאתנו כלל המטופלים – אמיצים וחרדים כאחד.
רופא שיניים... אצל חלקנו, עצם אזכור המושג גורם לצמרמורת ולעתים אף חלחלה ופחד ממשי. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שסובל מפחד מרופאי שיניים, "פוביה דנטלית", או מחרדה ממשית. לפי סקרים עדכניים, כ-15% מן האוכלוסייה סובלים מפוביה דנטלית במידה זו או אחרת. בעוד את הפחד ניתן, לרוב, להסביר ולמצוא את הגורם לו – פחד מאובדן שליטה, מכאב, מדקירות מחטים או ממבוכה - לחרדה דנטלית לרוב אין הסבר נקודתי, והיא עשויה לנבוע מאירוע טראומטי כלשהו שהתרחש בעבר לאדם החרדתי עצמו או לאחד מקרוביו. חשוב לזכור, כי הפה הוא מרחב אינטימי, וטיפול שיניים שנעשה בחוסר רגישות עשוי להתפרש כחדירה לא נעימה ואף טראומטית למרחב זה. מרבית המטופלים הסובלים מפחד מטיפול שיניים בכל זאת יגיעו בשלב מסוים לטיפול וידווחו לרופא השיניים על הפחד שהם חשים. לעומת, מטופלים הסובלים מחרדה של ממש יתקשו אפילו לחצות את מפתן הדלת של מרפאת השיניים, ולעתים יזדקקו לטיפול מכין על-מנת להתיישב על כיסא הטיפולים. הצעד הראשון להתמודדות עם פחד וחרדה נעוץ בהבנה שניתן להתמודד איתם ואף להתגבר עליהם בהצלחה. חשוב למצוא רופא שיניים מתאים, הרואה במטופל אדם שלם ומודע לקשר בין הגוף והנפש. מומלץ להגיע למרפאה לביקור היכרות, בתנאים נוחים ולא בסיטואציה טיפולים. מותר ואף רצוי לבקש להיפגש עם רופא השיניים וצוות המרפאה מחוץ לחדר הטיפולים – בחדר ההמתנה או במשרד. אל תתביישו לתאר ולשקף לרופא השיניים את הדאגות והפחדים שלכם מן הטיפול הצפוי. הרגישו כיצד הרופא מגיב, והאם יחסו אליכם חם, נעים וידידותי. תקשורת טובה ובגובה העיניים עם רופא השיניים וצוות המרפאה תגרום לכם להרגיש שאתם בידיים טובות ותפחית מתחושת הפחד. זכותכם להבין את הטיפול הצפוי לכם – אם אינכם מבינים, או תוהים לגבי טיפול מסוים, אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות. שאלו מהם אמצעי ההרגעה המקובלים במרפאה, ומצאו את אמצעי ההרגעה המתאים לכם ביותר. ביום הטיפול, הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני התור שנקבע לכם, על-מנת להפחית מן הלחץ, להירגע, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע. תוכלו להביא עמכם דיסק עם מוסיקה שאתם אוהבים ולבקש מן הצוות להשמיע אותו במהלך הטיפול. סכמו על סימן מוסכם להפסקת הטיפול במידה שהנכם מרגישים לא בנוח – בהרמת יד שמאל, למשל. מה קורה אם ההרגעה לא מספיקה? במקרים נדירים יחסית של חרדה קשה יותר שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הרגעה, קיימות מספר גישות מקובלות – שימוש בגז צחוק, הרגעה באמצעות תרופות, היפנוזה, טשטוש עמוק ובמקרים קיצוניים – טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. • גז הצחוק מתאים למטופלים בכל הגילאים הסובלים מחרדה ואי-נוחות בעת טיפול השיניים. הוא מעלה את סף הכאב, גורם לטיפול לעבור בקלות רבה יותר, ואינו דורש הכנה מוקדמת. יתרון נוסף שלו הוא התפוגגותו המהירה, מספר דקות לאחר תום הטיפול. סוג זה של טשטוש קרוי גם "טשטוש הכרתי". • היפנוזה יכולה לשמש לא רק להפגת חרדה ומצבי לחץ, אלא אפילו לשיכוך כאבים והפסקת שחיקת שיניים. אמנם היא יכולה לשמש תחליף לטיפול תרופתי, אך לשם ביצוע טיפול שיניים תחת היפנוזה נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל, ועל הרופא המהפנט להיות בעל רשיון מתאים ממשרד הבריאות. • טשטוש עמוק הוא השלב הבא, והוא נועד למצבי חרדה קשים שאינם ניתנים לפתרון על-ידי תרופות הרגעה, גז צחוק או היפנוזה. בטשטוש מסוג זה המטופל נמצא במצב הכרה ירוד המזכיר שינה, ונושם באופן עצמאי. • במקרים הקיצוניים ביותר, יהיה צורך בביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. טיפול זה יתבצע בחדר ניתוח, ובמהלכו המטופל מורדם ומונשם. ניתן לבצע טיפולים תחת טשטוש עמוק והרדמה כללית במרפאת שיניים רגילה, אך נדרש לצורך העניין ציוד ניטור מיוחד, ואת ההרדמה והטשטוש יבצע רופא מרדים. במרבית המקרים, הסברה נכונה ומעמיקה לפני הטיפול, עדינות, סבלנות ותקשורת טובה עם המטופל הם האמצעים הנדרשים לטיפול בפחד מפני רופאי שיניים, וזהו היחס לו זוכים במרפאתנו כלל המטופלים – אמיצים וחרדים כאחד.